יש סדר לדברים
רוצה לספר לכם על ההשראה, על היצירה ועל מה שקורה עמוק עמוק בפנים: ט"ו בשבט; מועד שמחבר אותנו לחכמה מאוד עתיקה.
המקובלים בצפת יצרו טקס שימשיך ויחבר את העם לשורשים, לאדמה ולפירות, תרתי משמע. ב.ק.ס איינגאר, המורה הנפלא ליוגה, מתבונן באדם כעץ ששורשיו הטובים והעמוקים יצמיחו צמרת וענפים מלאי פירות טובים ובריאים. הרפואה הסינית ותרגילי הצ'י קונג מדברים על הגוף ועונות השנה בטבע. הנשימה והקול דרכם אני חווה את הרוח הגדולה שעוברת דרכי. כל אלה מחברים אותי אל העץ שלי.
אני העץ. אני הטבע. אני עונות השנה. מתרגלת את תנוחת העץ ביוגה ומתרגלת את אלמנט העץ בצ'י קונג, מתבוננת בנשימה שהופכת לצליל ובתהליך הלבלוב של היצירה שבתוכי. יש סדר לדברים. כמו סדר ט"ו בשבט.
שער הסתיו
עולם העשייה, המסמל את עונת הסתיו ותחילת החורף, השמיים מתכסים בעבים, העצים בשלכת, הטבע נכנס לתרדמה וגם אני מתכנסת ומתבוננת פנימה. מחכה להשראה שתבוא.
שער החורף
בשער החורף עולם היצירה. נגלה סימנים ראשונים של התעוררות, לבלוב ופריחה. מחזור חדש של חיים. ההשראה מתעוררת ומלבלבת בעדינות. אולי נולדה התחלה של מנגינה, או שורה חדשה מהשיר שמבצבץ מתוכי.
שער האביב
בשער האביב עולם הבריאה. הטבע מתנער משנתו, חום השמש שופע, הפריחה בשיא תפארתה, שטיחי פרחים צבעוניים נפרשים. השיר כבר יצא מתוכי. המילים, המנגינה ואפילו הביצוע. אני על הבמה, במרכז, מלאה באור, צלילים ושמחה, ובפנים יודעת כבר את הצעד הבא.
שער הקיץ
בשער הקיץ ימות החמה. הפירות בגמר הבשלתם. זמן אסיף. אני מתבוננת בפירות שנולדו בתוכי במהלך השנה, בשמחה ואהבה משחררת אותם ומתכוננת להמשך היצירה בחיי.
אקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב…
חג שמח ופורח,
אילת